LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 66772-12-24

גזר דין מחוזי תל אביב -יפו

📋
מספר הליך66772-12-24
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך13 בינואר 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. יגל קקון
👨‍⚖️
שופטיםשמואל מלמד

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של גזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' קקון ואח' (ת"פ 66772-12-24)** **1. רקע עובדתי וההליכים המשפטיים:** גזר הדין ניתן בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, בפני כבוד השופט שמואל מלמד, במסגרת הסדר טיעון בין המאשימה (מדינת ישראל) לבין הנאשם 1 (יגל קקון) ואחרים. הסדר הטיעון הוביל להרשעתו של הנאשם 1 בעבירת שוד בנסיבות מחמירות (סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977) בתיק עיקרי, וכן בעבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית (סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, תשל"ג-1973) בתיק נוסף שצורף. **2. עקרונות משפטיים מרכזיים:** * **עקרון "הערכים המוגנים" (Protected Values):** סעיף 12 של גזר הדין מבהיר כי עבירת השוד בנסיבות מחמירות פוגעת במספר ערכים מרכזיים: **שלמות הגוף** (עקב השימוש באלימות - קסדה וגז פלפל, והגרימה לחבלה מדממת), **הזכות לקניין** (גניבת אביזרי הקורקינט וניסיון גניבת הקורקינט והאייפון), **הביטחון האישי והסדר הציבורי** (ביצוע השוד במרחב הציבורי, ברחוב ראשי בתל אביב). עבירת החזקת הסמים פוגעת ב**בריאות הציבור**, כאשר נטען כי עולם הסמים גורר "מעגלי פגיעה" הכוללים עבירות רכוש ואלימות. בנוסף, נפגעת **שלוות הנפש** של הקורבן, כפי שעולה מהצהרתו על פגיעה נפשית מתמשכת. * **הגדרת "נסיבות מחמירות" בשוד:** סעיף 402(ב) לחוק העונשין מגדיר שוד כ"מחמיר" אם הוא נעשה בצוותא, או תוך שימוש בנשק, או גרימת חבלה. גזר הדין מתייחס לשימוש בקסדה ובגז פלפל כ"נשק קר" שבו נעשה שימוש, ומדגיש את ביצוע השוד "בצוותא" ואת גרימת החבלה המדממת בראשו של המתלונן. * **"תיקון 113" לחוק העונשין ובניית שיקול הדעת השיפוטי:** סעיף 13 של גזר הדין מתייחס לקביעת מתחם העונש ההולם על פי תיקון 113, תוך בחינת הערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, ומדיניות הענישה הנוהגת. סעיף 14 מפרט את **נסיבות ביצוע העבירה** שיש לשקול (לפי סעיף 40ט לחוק העונשין), כגון: מידת התכנון, חלקו של הנאשם, הנזק הצפוי והנגרם, המניעים לביצוע העבירה, ויכולת ההבנה של הנאשם. * **נסיבות אישיות לקולא (סעיף 40יא לחוק העונשין):** סעיף 20 מפרט את השיקולים לקולא, הכוללים: נטילת אחריות, חיסכון בזמן שיפוטי, ספונטניות האירוע (נטען על ידי ההגנה), ערך הרכוש הנמוך, היעדר עבר פלילי, רקע משפחתי תומך, שירות צבאי, טראומות עבר, גמילה מסמים במהלך המעצר, ותנאי מעצר קשים (שינה על הרצפה). * **איזון בין חומרה לקולא:** גזר הדין מדגיש את הצורך באיזון מורכב בין חומרת העבירה (שוד אלים בצוותא) לבין הנסיבות האישיות המקלות, תוך התייחסות לפוטנציאל השיקומי של הנאשם. **3. חידושים או דגשים משפטיים:** * **"מעגלי הפגיעה" של עולם הסמים:** גזר הדין מחזק את הקשר הסיבתי בין עבירות סמים לבין עבירות אלימות ורכוש, כפי שצוין בטיעוני המאשימה (סעיף 8). התיק של הסמים וההתמכרות מהווה חלק מהרקע שהוביל לעבירת השוד, מה שמשפיע על ההחלטה לגבי חפיפה או צבירת עונשים (סעיף 21). * **השפעת תנאי המעצר:** טענת ההגנה בדבר תנאי מעצר קשים, כגון שינה על הרצפה, נדונה כשיקול לקולא לפי סעיף 40יא(1) לחוק העונשין (סעיף 19). הדבר מדגיש את ההכרה בכך שתנאי כליאה בלתי הולמים יכולים להחמיר את השפעת העונש על הנאשם. * **משמעות ההודאה כחיסכון בזמן שיפוטי והפחתת טראומה:** בית המשפט מייחס משקל משמעותי להודאתו של הנאשם, לא רק כחיסכון בזמן שיפוטי (העדת 31 עדים), אלא גם כדרך למנוע מהקורבן את הצורך לשחזר את הטראומה בבית המשפט (סעיף 19). * **חפיפה לעומת צבירת עונשים:** ההתייחסות לשאלת חפיפה או צבירה של העונשים בגין שני התיקים (שוד וסמים) מהווה היבט מרכזי בקביעת העונש הכולל. הדגש על כך שתיק הסמים קדם לשוד והיווה חלק מהרקע, מוביל להעדפת חפיפה חלקית (סעיף 21), מתוך מגמה לא לייצר עונש מצטבר שיפגע בפוטנציאל השיקום. * **הערכת נזק והשפעות ארוכות טווח:** בית המשפט מתייחס הן לנזק הגופני המיידי (דימום, צריבה, פגיעה זמנית בראייה) והן לנזק הנפשי המתמשך (סיוטים, טראומה), תוך ציון כי ראייתו של המתלונן חזרה לתקינות מלאה תוך חודש, דבר המהווה שיקול לקולא. **4. מתחמי ענישה שנקבעו:** * **עבירת השוד (תיק עיקרי):** בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל, כאשר הצידוק להקמת מתחם זה מתבסס על השילוב של אלימות, ביצוע בצוותא, נסיבות ביצוע השוד, והפגיעה בביטחון הציבור. * **עבירת הסמים (תיק מצורף):** נקבע כי המתחם הראוי נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר, בהתחשב בסוג הסם (קוקאין ו-MDMA), כמויות משמעותיות, והחזקה בשני מוקדים. **5. גזר הדין הסופי:** * **עונש מאסר בתיק השוד:** 24 חודשי מאסר בפועל. * **עונש מאסר בתיק הסמים:** 12 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 6 חודשים במצטבר ו-6 חודשים בחופף לעונש בתיק השוד. * **סך הכל מאסר בפועל:** 30 חודשי מאסר בפועל, החל מיום המעצר (13.12.2024). * **מאסר על תנאי:** 9 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. * **פיצוי לקורבן:** 3,000 ₪ למתלונן, שישולם תוך 120 יום. **6. סיכום:** גזר הדין משקף ניסיון לאזן בין הצורך להעניש על עבירות חמורות (שוד אלים, החזקת סמים) לבין מתן משקל לשיקולים מקלים, כגון היעדר עבר פלילי, רקע משפחתי, מאמצי שיקום, והודאה. השימוש בעקרונות "הערכים המוגנים", "תיקון 113", ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובנסיבותיו האישיות של הנאשם, מהווה את הבסיס לקביעת מתחמי הענישה וגזר הדין הסופי. ההתייחסות לתנאי המעצר כשיקול לקולא ולחפיפה בין העונשים בגין התיקים השונים מדגישה את ההיבטים הפרקטיים והשיקומיים של הענישה.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןפקודת הסמים המסוכניםתקנות סדר הדין הפלילי

ת"פ 66772-12-24 מדינת ישראל נ. יגל קקון, מחוזי (13.1.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית