ע"א 3111/04

תקציר

שני עררים הוגשו על החלטת מנהל ההוצאה לפועל בחיפה בעניין תביעת החזר שהגיש המערער, שהיה הנתבע בתיק הוצאה לפועל שהגיש הבנק המשיב. הערעור הראשון הוגש על ידי המערערת, והערעור השני הוגש על ידי הבנק. הדיון בשני הערעורים אוחד. המערערת טענה כי פרעה את החוב לבנק לפני מתן פסק הדין בתיק ההוצאה לפועל, בין במישרין ובין בדרך של מימוש נכסים ותוכניות חיסכון, וביקשה מראש ההוצאה לפועל לפסוק כי פרעה את החוב. ראש לשכת ההוצאה לפועל קיבל חלקית את טענת המערער, אך בהחלטתו נכללו מספר קביעות שעליהן הוגש ערעור. השופט אלון קבע כי יש לדחות את ערעור הבנק ולקבל את ערעורו של המערער באופן חלקי. בצדק קבע מנהל ההוצאה לפועל כי אין לנכות תחילה שכר טרחת עורך דין שנפסק בפסק הדין שניתן נגד המערערת מתשלומו של מר כספי לבנק. כמו כן, למנהל ההוצאה לפועל היה שיקול דעת לקבוע כי שכר טרחת המומחה ישולם תחילה על ידי הבנק. באשר לטענת המערערת כי ראש ההוצאה לפועל לא היה צריך לזקוף לזכותם את סך 45,000 הדולרים ששילם מר כספי לעובדי הליסינג, קבע השופט אלון כי צודק המערער. ראש ההוצאה לפועל חרג מסמכותו בהכרעתו בעניין זה, מה גם שהמערערת טענה כי העברת הכספים מחשבונה הייתה שלא כדין וללא רשותה. הבנק העביר את הכספים מחשבונו של המערער לצד שלישי, וראש ההוצאה לפועל לא היה צריך לאשר פעולת העברה זו. באשר לתוכנית החיסכון בסך 20,000 דולר, קבע השופט אלון כי אינו יכול להכריע בעניין מאחר שהמסמך הרלוונטי לא הונח בפני בית המשפט. לבסוף הורה השופט אלון לבנק לשלם למערער את הוצאותיו המשפטיות ואת שכר טרחת עורך דינו.