רע"א 8006/20

תקציר

אדם ששירת בצה"ל וסובל מסכיזופרניה ערער על החלטת קצין התגמולים שדחתה את תביעתו לקצבת נכות לפי חוק הנכים. הקצין דחה את תביעתו בשל התיישנות והיעדר ראיות המוכיחות קשר סיבתי בין מצבו הנפשי לבין שירותו הצבאי. ועדת הערר פסקה מאוחר יותר לטובתו, אך בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה. לאחר מכן הגיש המבקש ערעור בערכאה שלישית, אשר נדחה על ידי בית המשפט. השופטת קבעה כי טענות המבקש, שבמרכזן סיווג ראיות חדשות ומשמעות הבחירה בין מסלולי זכויות, אינן מצדיקות רשות ערעור בגלגול שלישי, שכן הן מעשיות יותר באופיין ואינן מעוררות שאלות משפטיות מהותיות מעבר לאינטרסים של הצדדים. השופטת הדגישה כי טענות המבקש עולות כדי ערעור גרידא על פסקי דינו של בית המשפט המחוזי בסוגיות אלה וכי אין בהסקת מסקנות שונות כשלעצמה כדי להצדיק ערעור בערכאה שלישית. בנוסף, העובדה שהמבקש לא ביקש אפוטרופוס וקרוביו פעלו מטעמו מעידה על יכולתו לקבל החלטות מושכלות, ולכן הבחירה בין הדרכים המשפטיות הייתה שלו. לבסוף ציינה השופטת כי המבקש לא עמד בקריטריונים להארכת תקופת ההתיישנות לפי סעיף 32א לחוק הנכים. מאחר שלא התבקשה תגובה, לא נפסקו הוצאות.