עפ"ג 6396/09

תקציר

ערעור הוגש על החלטת בית משפט השלום באילת בתיק פריצה, גניבה ועבירות רכב בהן הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון. הערעור מערער על חומרת העונש, וטוען כי שופט בית משפט קמא הציע מסגרת ענישה מסוימת במהלך דיון מקדמי, עליה הסתמך המערער באופן סביר בבואו להחליט להודות. עם זאת, התביעה לא הסכימה להצעה זו, ועונשו של המערער היה שונה בסופו של דבר. המערער טען כי השופט שהמשיך את הדיון היה צריך להיות שופט אחר, שכן הצעתו של השופט הנוכחי יצרה ציפייה לעניין העונש. בא כוח המשיב הודה כי הצעת השופט גרמה לאי הבנה, אך לא הסכים עם פרשנותו של המערער. בית המשפט הכיר בכך שהשתלשלות האירועים יצרה קושי, שכן המערער יכול היה לגבש ציפייה מסוימת לגבי גזר הדין. עם זאת, הודגש כי דבריו המקדמיים של השופט לא היו מחייבים, ועונשו של המערער התבסס על ריבוי העבירות וחומרתן, לצד עברו הפלילי. בעוד ביטול פסק הדין והחזרת התיק לדיון בפני שופט אחר יכול היה להיות ראוי, בית המשפט החליט להפחית מעט את העונש במקום. עונש המאסר המותנה תוקן כך שירוץ במקביל, ובסך הכל נגזרו עליו 33 חודשי מאסר בפועל. יתר הוראות גזר הדין המקורי נשמרו.