ע"א 414/72
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין הנדון הוא פסק דין בעניין תאונת עבודה שהתרחשה בשנת 1970, בה נפגע המשיב, עובד, עקב רשלנות המערערת, מעסיקתם, עד כדי כך שהעובד לא יכול היה עוד לעבוד. האחריות לתאונה חולקה, כאשר המעביד אחראי ל-85% והעובד אחראי ל-15%. בית המשפט העליון נדרש להכריע האם יש לנכות את הפיצויים המגיעים לעובד בגין אובדן הפנסיה שלו מפיצויי הפיטורים שכבר קיבל מהמעסיק. בית הדין פסק לטובת המעסיק וקבע כי פיצויי הפיטורים של העובד ופיצוייו בגין אובדן הפנסיה נוגדים את עקרון היסוד של פיצויי הנזיקין, שהוא החזרת התובע למצב החומרי ממנו היה נהנה אלמלא התרחשות התאונה. עוד ציינה השופטת כי אם העובד היה ממשיך לעבוד עד גיל פרישה, הוא לא היה מקבל פיצויי פיטורים, ולכן יש לנכות את פיצויי הפיטורים שהתקבלו מהפיצויים המגיעים לעובד. החלטה זו התקבלה על סמך פסיקות קודמות בנושאים דומים ובמטרה שלא להעמיד את העובד במצב כלכלי טוב יותר מזה שהיה נמצא בו אלמלא התרחשה התאונה. לפיכך התקבל הערעור, והסכום המגיע לעובד הופחת לאחר ניכוי פיצויי הפיטורים שכבר קיבל.
חקיקה מקושרת
ע"א 414/72 החברה לבנין ולעבודות ציבוריות מיסודו של סולל בונה בע"מ נ' יצחק לוי, עליון (2.7.1973)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.