ב"ל 13881-11-19

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים במינוי מומחים רפואיים: 1. סמכות שיקול הדעת של בית המשפט למנות מומחים נוספים: - ההנחיות (הוראה 17 להנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה, החל מיום 10.9.2019) קובעות כי לבית הדין סמכות שיקול דעת רחבה למנות מומחה רפואי נוסף. סמכות זו מופעלת באופן חריג ומבוססת על החלטה מנומקת, המשקפת איזון בין גמישות דיונית לבין פיקוח שיפוטי. - ההנחיות מרחיבות באופן ניכר את שיקול הדעת של בית המשפט בהשוואה לסטנדרטים קודמים, שקבעו נסיבות ספציפיות כגון תגובות מומחים לא מלאות, קונפליקטים אידיאולוגיים או צרכים מיוחדים של מומחים, כדי להצדיק מינויים נוספים של מומחים. - החידוש המשפטי כאן טמון במעבר מסף מגביל ספציפי למקרה להערכה שיקול דעת יותר, כל מקרה לגופו, טיפוח שיקול דעת שיפוטי ויכולת הסתגלות בהערכות רפואיות-משפטיות מורכבות. 2. אופי יוצא דופן של מינויים מרובים של מומחים: - למרות הקריטריונים המקלים, מינוי של מומחים מרובים נותר חריג ולא נורמה, המעוגן בעיקרון היסוד שבדרך כלל, מומחה יחיד מספיק לכל פגם - מודגש בהוראה 15 ומחוזק על ידי פסיקה כמו עב"מים (לאומי) 6949-10-12. - הדבר מחזק עיקרון משפטי בסיסי שמטרתו למנוע ריבוי דעות מיותר, ובכך למנוע עיכובים ועלויות פרוצדורליות מופרזות, תוך מתן אפשרות לחריגים המבוססים על צורכי המקרה הספציפיים. 3. הבחנה מפסיקה קודמת ומהקשר: - בית המשפט מדגיש כי כל מקרה מצדיק הערכה עובדתית ורפואית פרטנית, ונמנע מהסתמכות אוטומטית על תקדימים בהם הוכחש על הסף קשר סיבתי בין עבודה לליקוי. - זה מצביע על עיקרון משפטי שגם עם ממצאים רפואיים דומים, הנסיבות העובדתיות הספציפיות (למשל, גיל, מחלות נלוות, היסטוריית פציעות) הן מרכזיות בהערכות סיבתיות ובמינויים של מומחים. - הסירוב למנות מומחה נוסף במקרה זה מבוסס על ההנחה שחוות הדעת של המומחה הקיים אינה עולה בקנה אחד עם אסכולה אידיאולוגית נוקשה השוללת סיבתיות; במקום זאת, הוא הכיר באפשרות של סיבתיות הקשורה לעבודה, עם מגבלות. 4. הערכה רפואית ועובדתית כבסיס לשיקול דעת שיפוטי: - בית המשפט מעריך את תוכן חוות הדעת הרפואית, מוודא שהיא אינה שוללת באופן קטגורי סיבתיות הקשורה לעבודה, ובכך מיישרת קו עם עקרונות משפטיים המעניקים משקל לשיקול הדעת הרפואי תוך שמירת שיקול דעת שיפוטי אולטימטיבי. - נימוקי בית המשפט משלבים שיקולים ניואנסים של הספרות הרפואית לגבי גיל וליקויים הקשורים לעבודה, מתוך הכרה בכך שגיל מעל 60 הוא גורם משמעותי, וכי מצבים קיימים, כגון סוכרת ופציעות קודמות, משפיעים על ניתוח סיבתיות. - בית המשפט מציג גישה חדשנית על ידי השוואה קפדנית של עובדות המקרה הנוכחי לאלו של מקרים קודמים, תוך הדגשת הצורך בניתוח פרטני על פני יישום אוטומטי של תקדימים. 5. מסקנות על חדשנות משפטית: - החידוש העיקרי טמון בהכרה המשפטית בכך ששיקול דעת מומחה, למרות שהוא רחב, חייב להיות מופעל במסגרת המכבדת עובדות ספציפיות למקרה, ניואנסים רפואיים ויעילות פרוצדורלית. - ההחלטה מדגישה את החשיבות של איזון בין שיקול דעת שיפוטי, ניטרליות מומחים וכלכלה פרוצדורלית - במיוחד לאור ההנחיות המתפתחות. - דחיית בקשת מומחה נוסף מדגימה זהירות והקפדה על כללים פרוצדורליים, תוך שמירה על גמישות לצרכים ספציפיים למקרה, ובכך מחזקת סטנדרטים שיפוטיים אדפטיביים בקביעות רפואיות-משפטיות. לסיכום, החלטה זו מגבשת את עקרונות העל המשפטיים של שיקול דעת שיפוטי, הערכה ספציפית למקרה ושמרנות פרוצדורלית במינוי מומחים רפואיים מרובים, תוך התאמה להנחיות החדשות שמטרתן לייעל ולרציונליזציה של הערכות רפואיות מורכבות בהליך המשפטי.