ת"א 40653-12-09

תקציר

במקרה זה, הנתבעים ביקשו לחייב את החברה התובעת להפקיד ערבות כדי להבטיח כיסוי של הוצאות פוטנציאליות אם הנתבעים יזכו בתיק. התובעת, חברה העוסקת בייעוץ נדל"ן, טענה כי הנתבעים הפרו הסכם בכך שלא שילמו שכר טרחה. הנתבעים חלקו על התביעה, וטענו כי חוסר היציבות הכלכלית של התובע והיעדר הסכמים פורמליים בכתב מחלישים את התביעה. על פי סעיף 353א לחוק החברות, חברה עשויה להידרש להעמיד ערבות כספית לכיסוי הוצאות הנתבע, אלא אם כן הוכיחה יכולת כלכלית או אם הנסיבות אינן מצדיקות הפקדה כזו. בית המשפט מצא כי התובעת לא הוכיחה איתנות פיננסית מספקת שכן לא סיפקה ראיות משמעותיות כמו מאזנים או דוחות כספיים אחרים. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי על התובעת להפקיד כערבות בסך 75,000 ₪, ודחה את הצעת התובעת להשתמש בערבות אישית של בעלי המניות במקום בפיקדון במזומן. החלטה זו משקפת את שיקול דעתו של בית המשפט באיזון בין זכויות הצדדים ובהערכת הצורך בביטחון בהליכים משפטיים בהם מעורבות חברות, תוך הדגשת חשיבותן של ראיות כלכליות ברורות להוכחת יכולת במקרים אלו.