סע"ש 57268-08-18

תקציר

פסק הדין דן בייחודו של דיני הספורט ובהוראות הנוגעות לבוררות בחוק הספורט. על פי החוק, סכסוכים הנוגעים לספורט צריכים להידון במוסדות שיפוטיים פנימיים, לרבות בענייני שכר ותשלומים לספורטאים. כוונת המחוקק היא ליצור מערכת מהירה ויעילה הלוקחת בחשבון את אופיו הדינמי של עולם הספורט. בית המשפט העליון הכיר בבוררות סטטוטורית לפי חוק הספורט כ"טריבונל מיוחד" שונה מבוררות רגילה, והדגיש את הכוונה להעביר את כל הסכסוכים הקשורים לספורט למוסדות השיפוט הפנימיים. עם זאת, בית הדין לעבודה הביע עמדה שונה, וקבע כי לא ניתן להתנות על זכויות בדיני עבודה מגנים ויש לבררן בבית הדין לעבודה. עם זאת, ישנן החלטות של בית הדין הארצי לעבודה ובתי הדין האזוריים התומכות בסמכותם של מוסדות הבוררות במקרים מסוימים, במיוחד כאשר יחסי העבודה הם ייחודיים, כמו במקרה של שחקני ספורט. פסק הדין מדגיש את אופיים הייחודי של יחסי עובד-מעביד בספורט, ובפרט בכדורגל, ואת המשכורות הגבוהות ודינמיקת הכוחות השוויונית בין שחקנים וקבוצות. מסקנת הדו"ח היא כי יש לסמוך על מוסד הבוררות בהתאחדות לכדורגל שיטפל בסכסוכים, לרבות אלה הקשורים לשכר ולפיצויי פיטורים, בשל מומחיותו והידע שלו בענף הכדורגל הבינלאומי. לפיכך, ההליכים בתיק מתעכבים והסכסוך מופנה למוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל. שני הצדדים מצווים לשאת בהוצאותיהם, והם רשאים לפנות לבית הדין כפי שנקבע בחוק.