ע"א 4195/98

תקציר

שני ערעורים הוגשו על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים שהורה למר יצחק מונטיליו (המשיב) לשלם למר אברהם מלץ (המערער) 47,430 ₪ בצירוף הבדלי הצמדה ואינטרסים. המערער ביקש להגדיל את הסכומים שנפסקו לו, ואילו המשיב ביקש לבטל את פסק הדין במלואו. עם זאת, המשיב משך את ערעורו בתחילת הדיון. המערער היה בעל דירה בהרצליה ונתן ייפוי כוח למשיב – קרוב משפחתו – לטפל בשכירות, באחזקה ובגביית דמי השכירות שלה. המשיב השתמש בכספי דמי השכירות לשימושו האישי משנת 1983 ועד שנת 1995. בית משפט קמא העדיף את גרסת המערערת להסכם בין הצדדים, לפיה המשיב יקבל שליש מדמי השכירות שנגבו ויעביר את היתרה לחשבון הבנק של המערערת. בית המשפט מצא את עדותו של המשיב כסותרת ומטעה. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו של בית משפט קמא, למעט שתי נקודות. ראשית, יש להוסיף לסכום שכר הדירה החודשי ריבית שנתית של 6% מיום 1.10.1992 ועד ליום 1.12.1995. שנית, יש לפסוק למערער החזר מלא של הוצאותיו, צמוד למדד ונושא ריבית חוקית ממועד התשלום. ערכאת הערעור קיבלה את ערעורו של המערער בחלקו והורתה למשיב לשלם למערער הוצאות בסך 4,000 ₪ כולל מע"מ. פסק הדין ניתן ביום 22.12.98.