ת"צ 27840-01-14

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותו של תאגיד מים לחייב את צרכניו בהיטל. בית המשפט בוחן האם גביית היטל זה הייתה חוקית בעקבות החלת כללי תעריף חדשים בשנת 2010. מסקנת פסק הדין היא כי תאגידי המים אינם מוסמכים לשנות את התקנון בעצמם אלא עליהם לעמוד בכללים שקבעה רשות המים. הרשות אחראית על הסדרת תאגידי המים והביוב ובעלת שיקול הדעת הבלעדי לקבוע את התעריפים. לפיכך, גביית ההיטל לא הייתה "בלתי חוקית". פסק הדין בוחן גם האם חלה על תאגיד המים חובה להודיע לרשות המים על בעיות אפשריות בגבייה כפולה. בית המשפט קובע כי טענת התאגיד כי נעדרו לו מקורות מימון ולכן לא הייתה לו חובה לפנות לרשות אינה מתקבלת על הדעת. עם זאת, השופטת מסכימה עם הפסיקה הקודמת לפיה אין לדון בשאלה זו במסגרת תביעה ייצוגית. במקום זאת, הסמכות הנתונה לתאגידים לגבות תשלומים היא חובה, והם אינם יכולים לחרוג מהתעריפים שנקבעו. יתר על כן, מהראיות עולה כי רשות המים הייתה מודעת לפוטנציאל הגבייה הכפולה אך לא פעלה על פיו. ידיעה זו, יחד עם היעדר שיקול דעת מצד תאגיד המים, מובילה למסקנה כי הגבייה לא הייתה בלתי חוקית. לפיכך, הבקשה לתביעה ייצוגית נדחית. השופט מחליט שלא לפסוק הוצאות לאף אחד מהצדדים.