ע"א 405/88

תקציר

בית המשפט מסכים עם הקביעה מדרגה ראשונה כי אף אחד מהמסמכים שהוצגו אינו יכול להיחשב כצוואה תקפה. המסמך הראשון, נ/6, הוא הסכם שכר טרחה עם עורך דין ואינו מכיל הוראות צוואה. השתיים האחרות, נ/4 ונ/5, אינן כתובות בכתב ידו של המצווה כנדרש בחוק, וגם לא היו עדים, ולכן אינן יכולות להיחשב כצוואות תקפות לפי סעיף 20 לחוק הירושה. יתר על כן, הנסיבות שהובילו להיווצרותם אינן מצדיקות את תוקפם לפי סעיפים 23, 25 לחוק הירושה או 19 לחוק הירושה. אין די בכוונת המצווה לחתום על צוואה במועד מאוחר יותר כדי להוות צוואה תקפה, ומאחר שהמצווה לא הביע את רצונו בצורה סופית ומוגדרת, בית המשפט אינו יכול לערוך צוואה מטעמו. משכך, הערעור נדחה, והרכוש יחולק בהתאם לחוק הישראלי. המערערת אחראית להוצאות המשיבים בבית משפט זה בסך 7,500 ₪.