פש"ר 2268/05

תקציר

קשיש שהגיש בקשה לפשיטת רגל בשנת 2005 ביקש מבית המשפט לשחרר את יתרת הכספים ממכירת ביתו כדי לאפשר לו לשכור מקום מגורים חדש, בהתערבות הנאמן שמונה לנהל את נכסיו, קנ"ר ונושה של החברה. ביתו של המבקש נמכר, והתמורה שימשה לפיצוי גרושתו ולתשלום למבקש סכום של 100,000 דולר, שהוגדל מאוחר יותר ל-150,000 דולר, לצורך מציאת דיור חלופי. המבקש, כיום גרוש וכבן 76, ביקש לשחרר את יתרת הכספים שיועדו לו, בעוד מפרק החברה התנגד בתוקף לבקשה בטענה כי אין לתת את הכספים למבקש אלא להשתמש בהם לפירעון החוב. בית המשפט הכיר בצורך לאזן בין האינטרסים של כל הצדדים, לרבות זכותו של המבקש למקום מגורים סביר וזכויות הנושים להשבת כספם. סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל מאפשר לבית המשפט להורות על מכירת בית מגורים של פושט רגל ולתת לו הסדר זמני, שיכול שיכלול המצאת דירה אחרת, תשלום פיצויים או דרכים אחרות. במקרה זה, מאחר והדירה כבר נמכרה, על בית המשפט להחליט על ההסדר הארעי המתאים לחייב. לאחר ששקל את גילו, צרכיו ותוחלת חייו של המבקש, הורה בית המשפט על העברת 311,000 ₪ למבקש כתשלום סופי עבור הסדר החילוף של דירת מגוריו, ובכך הבטיח לו מקום מגורים סביר מבלי לרוקן את תמורת המכירה באופן בלתי הוגן. סכום זה, שנקבע על ידי היוון עלויות השכירות הצפויות לשארית שנות חייו, נתפס כפתרון סביר.