רע"א 6486/19

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לסכסוך על בעלות ופיתוח של קרקע בשטח של כ-30,000 מ"ר בטירת כרמל, המכונה "פארק אלי כהן". רשות מקרקעי ישראל פרסמה בשנת 2012 מכרז לפיתוח האזור, בו זכתה המשיב. כך נכרת חוזה בין מנהל מקרקעי ישראל לבין המשיב, המסמיך את המשיב לפנות את המבקשים, בעלי חנויות בפארק, מהמקרקעין ללא תנאי וללא תמורה. המבקשים ערערו על כך בבית משפט השלום בחדרה, וטענו כי למשיב אין זכות לפנותם ללא פיצוי. בית משפט השלום פסק לטובת המבקשים, וקבע כי המשיב אינו יכול לפנותם ללא משא ומתן על הסכם פיצויים. עם זאת, בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל מאוחר יותר ערעור של המשיב, בקובעו כי יש לדון בנפרד בסוגיות הפינוי והפיצויים. בית המשפט המחוזי קבע, כי אף שזכותם של המבקשים במקרקעין משתמעת לכל היותר, הרי שלמשיב היה צורך מבוסס אינטרס ציבורי לפנות את השטח לטובת פיתוח העיר. כמו כן, הודגש כי המבקשים יכולים לתבוע פיצוי באמצעות משא ומתן נפרד או באמצעים משפטיים, אך סוגיית הפיצוי אינה שפיטה במסגרת הליך הפינוי. לאחר מכן הגישו המבקשים רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, אשר נדחתה בנימוק שפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו כרוך בשאלה משפטית עקרונית וכי הצדק לא ייעשה בערעור נוסף. כתוצאה מכך, פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר עומד בעינו, ועל המבקשים לפנות את הקרקע עד למועד הנקוב.