ת"א 4958-05-21

תקציר

החלטת בית המשפט היא כי היתר ההמצאה שניתן לתובע היה כדין. טענת הנתבעת כי יש לדחות את ההיתר בשל חוסר גילוי וחוסר שפיות לא צפויה לשנות תוצאה זו. על פי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, סמכותו של בית המשפט בתיק נותרת בעינה, למרות טענות הנתבע כי קיימת תניית בוררות מוסכמת בין הצדדים. סעיף הבוררות בהסכם משנת 1993, שהוא גם חלק מהסכמים מאוחרים יותר, הוא סעיף מקיף המכסה כל מחלוקת בין הצדדים, ואינו מוגבל לפרשנות או למשמעות של סעיפי החוזה. משכך, אין לבית המשפט שיקול דעת אלא לעכב את ההליכים ולהעביר את הדיון לבוררות, כמתחייב מחוק הבוררות ואמנת ניו יורק בדבר הכרה ואכיפה של פרסי בוררות זרים. הכלל הוא כי סעיפי שיפוט וסעיפי בוררות בפרט מכובדים על ידי בתי המשפט, ונחשבים לחלק מההסכם בין הצדדים. התובעים לא סיפקו נימוקים לכך שבית המשפט יתעלם מתניית הבוררות, ועל כן התביעה תישאר. התובעים יישאו גם בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך הדין בסך 20,000 ₪.