עע"מ 69134-11-25

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף: עע"מ 69134-11-25 (פרומר נ' מע"מ/מכס) **הקדמה** החלטה זו של הרשמת מורן יהב בבית המשפט העליון עוסקת במספר בקשות שהוגשו על ידי המערער, נחמיה פרומר, בהליך ערעורי. עיקרה של ההחלטה הוא קביעת סיווגו המשפטי הנכון של ההליך, מתן פטור חלקי מאגרה וערובה, ודחיית בקשה לאיחוד תיקים. ההחלטה מדגימה עקרונות משפטיים הנוגעים לסיווג הליכים, דיני אגרות וערבויות, וגישה לערכאות, תוך יישום דוקטרינות משפטיות קיימות. **1. פסלות דיין – העיקרון והיישום** הבקשה הראשונה שהובאה לדיון היא בקשת המערער לפסול את הרשמת יהב מלדון בתיק. המערער טען, בין היתר, כי יש לפסול את הרשמת. ההחלטה מבהירה כי בקשת פסלות זו הועלתה כבר בעבר (בהחלטה מיום 30.11.2025) ונדחתה, וכי בבקשה הנוכחית לא הוצגו נסיבות חדשות המצדיקות עיון חוזר. ההחלטה מסתמכת על עיקרון יציבות ההליכים המשפטיים והמניעה מ"מעגל דיוני שוטה". התקדים המשפטי המוזכר (רע"א 1056/10 קווי אשראי לישראל) תומך בעמדה זו, לפיה יש להראות נסיבות חדשות ומהותיות לדיון חוזר בבקשת פסלות. **2. סיווג ההליך – "החלטה אחרת" ו"רשות ערעור"** סוגיה מרכזית בהחלטה היא סיווגו הנכון של ההליך. המשיב 1 (מע"מ/מכס) טען כי מדובר ב"החלטה אחרת" הדורשת רשות ערעור, שכן ההחלטה המקורית בבית המשפט לעניינים מנהליים דחתה בקשה לפטור מאגרה. המערער, לעומתו, טען כי מדובר בערעור על החלטה סופית המונעת ממנו גישה לערכאות. ההחלטה מקבלת את עמדת המשיב 1 ומסווגת את ההליך כ"בקשת רשות ערעור". הנמקה זו מבוססת על הדין הקיים, לפיו החלטה הדוחה בקשה לפטור מאגרה נחשבת ל"החלטה אחרת" (ראו: ע"א 65828-09-25 סימון נ' פוגלמן). קביעה זו היא משמעותית, שכן היא קובעת את אופן ההתדיינות ואת הנטל המוטל על המערער. בקשת רשות ערעור דורשת הצגת סיכויים ממשיים להצלחה, בעוד שערעור בזכות יכול להיות מבוסס על טעות משפטית או עובדתית. **3. פטור מאגרה וערובה – עקרונות ושקילת נסיבות** הבקשה המרכזית של המערער היא לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה. ההחלטה מפרטת את התנאים המצטברים למתן פטור כאמור: * **חוסר יכולת כלכלית:** דרישה להוכחת מצב כלכלי באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית. * **סיכויים מספקים להצלחת ההליך:** קיום עילה לפטור מאגרה, וסיכויים ממשיים לפטור מערובה. * **ניסיונות לגיוס ערובה:** חובת המבקש לשכנע כי אינו יכול לגייס את הסכום בסיוע סביבתו הקרובה. במקרה זה, ההחלטה קובעת כי הבקשה הראשונית של המערער לא עמדה בתנאים אלו במלואם. לא הוצגה תשתית כלכלית מספקת, וסיכויי ההליך אינם גבוהים, במיוחד לאור אמות המידה המצמצמות החלות על בקשות רשות ערעור. **החידוש והגמישות בפסיקה:** למרות האמור, ההחלטה מעניקה פטור חלקי מאגרה והפחתה משמעותית של סכום הערובה (ל-1,000 ש"ח). החלטה זו אינה שגרתית ומדגימה גמישות שיפוטית ושקילת נסיבות מיוחדות. הרשמת יהב מנמקת זאת ב"מכלול נסיבות העניין", בכך שהמבקש אינו מיוצג, ו"על מנת להימנע ממעגל דיוני שוטה". הדבר מבטא הבנה לצורך בגישה לערכאות, גם כאשר הנטל הראייתי המלא אינו מורם, בפרט כאשר מדובר במתדיין ללא ייצוג. ההחלטה מסתמכת על תקדימים (רע"א 5756-08-25 ליאור) המאפשרים גמישות מסוימת במקרים חריגים. **4. איחוד תיקים – עקרון היעילות וההגבלה** הבקשה לאיחוד דיון נדחית באופן ברור. הנימוק העיקרי הוא כי התיק האחר (הש"א 21699-11-25) כבר הסתיים במתן החלטה שסיימה את הדיון בו. בקשת איחוד תיקים, אף שהיא מקדמת יעילות דיונית, יכולה להתממש רק כאשר התיקים עדיין תלויים ועומדים. **סיכום ומסקנות** החלטת הרשמת יהב מדגימה עקרונות משפטיים מרכזיים: * **יציבות הליכים:** מניעת דיונים חוזרים בבקשות שכבר נדונו ללא שינוי נסיבות. * **סיווג הליך:** חשיבות הסיווג הנכון של ההליך (ערעור בזכות או רשות ערעור) להבנת הנטל המשפטי. * **דיני אגרות וערבויות:** יישום דוקטרינות קפדניות אך גם גמישות במקרים חריגים, תוך איזון בין צרכי המערכת לבין זכות הגישה לערכאות. * **יעילות דיונית:** דחיית בקשות לאיחוד תיקים כאשר הדבר אינו אפשרי מבחינה דיונית. ההחלטה משקפת גישה פרגמטית, המשלבת הקפדה על כללים משפטיים עם שיקול דעת המתחשב בנסיבות מיוחדות, כגון היעדר ייצוג של המבקש. בכך, היא מהווה דוגמה ליישום דינמי של עקרונות משפטיים.