ת"א 6611-09-16

תקציר

התובעת שכרה מספר קבלנים לבניית בית אך לא הייתה מרוצה מהתוצאות בטענה לליקויי בנייה. הוא תבע חמישה נתבעים, בהם מהנדס אדריכלות שהכין תוכניות בנייה, קבלן שבנה את השלד, חברת איטום שאיטמה את קומת המרתף, קבלן אינסטלציה וקבלן גבס. עם זאת, השופט דחה את הטענות נגד מהנדס האדריכלות וחברת האיטום, והורה לתובע לשלם את שכר טרחתם והוצאות המומחה. השופט קבע כי למהנדס האדריכלות לא היה הסכם לפקח על הבנייה והוא לא היה אחראי לליקויים. חברת האיטום הניחה יריעות רק על רצפת המרתף ולא הייתה אחראית לאיטום הקירות, דבר שהתובע ככל הנראה עשה בעצמו. השופט הורה לקבלן השלד לשלם לתובע 12,162 שקל, כולל סדקים אנכיים בקיר פיתוח וליקויים נוספים כמו דלת הממ"ד והחלון. קבלן האינסטלציה חויב לשלם לתובע סך של 14,221 ₪ בגין ליקויי אינסטלציה שונים. הן קבלני השלד והן קבלני האינסטלציה חויבו לשלם לתובע 4,000 ₪ כל אחד שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. קבלן הגבס חויב לשלם לתובע סך של 3,218 ₪ בגין עבודות גבס שלא הושלמו וסדקים בקירות הפנימיים. השופטת לא פסקה הוצאות לקבלן הגבס בשל הפער הגדול בין הסכום הנתבע לסכום בפועל. עוד קבעה השופטת כי חלק מתביעות התובע התיישנו שכן הן הוגשו לאחר תום תקופת ההתיישנות. לגבי יתר התביעות, חוות הדעת של המומחה משה מלכה הייתה אמינה ברובה, אך השופט חלק על ייחוסו של אשם תורם לתובע על כך שלא העסיק מפקח בנייה. נמצא כי התובע ניהל את הבנייה בצורה לקויה וגרם לעיכובים, אך אין בכך כדי להצדיק ייחוס אשמה. ככלל, החלטת השופט התבססה על אמינות עדויות הנתבעים וחוות דעת המומחים, שהביאו לדחיית חלק מהטענות ולקבלת אחרות.