ע"א 4254/13

תקציר

הערעור מתייחס לטיפול המס בכספים מסוימים שהועברו מ-SL Properties Kft. (SLP), חברה הונגרית, לחברות אחיות, שנחשבו אז להלוואות. שאלת המפתח היא האם יש לראות בהעברות אלה כדיבידנד שמשך המערער, שהוא הבעלים היחיד של החברות האחיות, או כהלוואות. בית המשפט המחוזי פסק לטובת האחרון, וקבע כי מדובר בסכום של כ-2.65 מיליון אירו. השאלה העיקרית היא האם מהסכם הסינדיקציה בין המערערת לבין המשקיעים בנוגע לפעילותה העסקית של SLP משתמע כי ההלוואות נמחלו ולכן יש לראות בהן דיבידנד. בית המשפט מגיע למסקנה כי לשון ההסכם ברורה וחד משמעית, וממנה עולה כי המערערת ראתה את הכספים כמתקבלים על ידה, וכי SLP ויתרה על החזרת ההלוואות מהחברות האחיות. לפיכך, בית המשפט קובע כי ההלוואות אכן נמחלו. כמו כן, נטען כי סיווג הכספים המועברים צריך להיעשות על פי אופיים הכלכלי, ולא על פי התוויות בהן משתמשים הצדדים. בית המשפט מסכים, וקובע כי יש לסווג את הכספים כדיבידנדים, שכן הם לא נועדו להיות מוחזרים לאחר הסכם הסינדיקציה, ואירוע המס התרחש בעת חתימת ההסכם. מפרשנות ההסכם עולה כי המערערת ראתה את הסכום שנמחל כפי שהתקבל באמצעות החברות האחיות. לבסוף, בית המשפט בוחן את גובה הדיבידנד ומוצא כי קביעתו של בית המשפט המחוזי בסך של כ-2.65 מיליון יורו היא ממצא עובדתי שאין להתערב בו. בהתחשב בנסיבותיו הייחודיות של המקרה, הערעור נדחה, והמערערים נושאים ביחד ולחוד בהוצאות המשיב בסך 50,000 ₪.