בג"צ 894/18

תקציר

פסק הדין דן בבקשת העותרים למכסה אישית לייצור ושיווק ביצים בישראל. העותרים השתלטו על לול וגידלו 500 תרנגולות מטילות בתקווה לקבל מכסה. בית המשפט הקדים ואמר כי ככלל, עניינים כאלה של מדיניות חברתית-כלכלית מוטב להשאיר לרשות המבצעת, ותפקידה של הרשות השופטת אינו להכריע בהם. בית המשפט הכיר בדיונים הקודמים על מכסות הייצור בענף הביצים ועל הצורך ברגולציה שתאזן בין היצע לביקוש, תגן על המחירים לצרכן ותשמור על פרנסתם של העוסקים בענף. בית המשפט מצא כי טענות העותרים לשוק ללא מכסות אינן מצדיקות התערבות בתקנות הקיימות. בהיבט הפרטני של העתירה קבע בית המשפט כי תפוסת הלול על ידי העותרים אינה מזכה אותם במכסה. עוד צוין כי העותרים פעלו בתום לב, תוך ניצול פרק זמן של שלושה ימים בין פקיעת תוקפן של התקנות הישנות לבין ביצוען של החדשות. עם זאת, בית המשפט לא השתכנע מטענות העותרים ודחה את בקשתם למכסה. עם זאת, בנסיבות העניין התיר בית המשפט לעותרות להמשיך ולגדל את 500 התרנגולות הקיימות ולשווק את ביציהן, וראה בכך פתרון חד פעמי בשל איחור בפרסום התקנות והפגיעה המינימלית בשוק. פסק הדין שיקף את המאבק העקרוני המיותר שניהלו המשיבים, וציין כי פעולות העותרים אינן דרך ראויה לאתגר את המשטר הרגולטורי. השופטת ברק-ארז הוסיפה כי המבצע המורכב לאכלוס הלול מחדד את התחושה שמדובר בניסיון לערער על הרגולציה. העתירה נדחתה בסופו של דבר, ושני הצדדים יישאו בהוצאות המשפטיות שלהם.