פש"ר 1635/03

תקציר

בסכסוך מעורבות מספר חברות שהיו שותפות בפרויקט בנייה בתל אביב ובנק דיסקונט, שהחזיק באג"ח ומשכנתאות על קרקעות הפרויקט כבטוחה לחובות החברות. בשל חוב החברות הגיש הבנק בקשה למימוש אגרות החוב והשעבודים. בתוך כך, אחת החברות, צמנטשל, הגישה תביעה אזרחית נגד החברות האחרות, בטענה לזכות שעבוד על קרקעות הפרויקט. בעקבות מינוי כונסי נכסים קבועים לזכויות החברות בפרויקט, ביקשו כונסי הנכסים והבנק לברר את טענת צמנטשל לשעבוד. כונסי הנכסים טענו כי החברות אינן מוסמכות לפעול ביחס לקרקעות הפרויקט ללא אישור בית המשפט לכינוס נכסים, שכן הסמכות לניהול הנכס עברה לכונס הנכסים לאחר המינוי. מלטשל והחברות, לעומת זאת, טענו כי החברות רשאיות לפעול לטובתן, מה גם שצו הכינוס לא עצר את ההליכים המשפטיים נגדן. עוד טענו כי פעולות החברות, לרבות הודאה בעובדות מסוימות, אינן מהוות דיספוזיציה בנכס. בית המשפט קבע כי צו כינוס הנכסים אכן השעה את סמכותן של החברות לפעול ביחס לקרקעות הפרויקט. עוד נקבע כי התנהלות החברות, לרבות הודאותיהן והסכמותיהן עם צמנטשל, עולה כדי דיספוזיציה אסורה בנכס. קבלות החברות סייעו לצמנטשל לבסס את זכות השעבוד שלה, ובכך לשנות את מעמד הזכויות בנכס. לפיכך קבע בית המשפט כי החברות אינן מוסמכות למסור הודאות כאלה או להגיע להסכמות ללא אישור בית המשפט לכינוס נכסים. משכך, הכריז בית המשפט על המסמכים הרלוונטיים כבטלים ומבוטלים, והדגיש כי החלטה זו אינה קובעת את קיומה או היעדרה של זכות השעבוד של צמנטשל, אותה יש לברר בבית המשפט המוסמך. עוד נקבע בפסק הדין כי לא יינתן צו להוצאות נוכח מודעותם של כונסי הנכסים להליך האזרחי אך הימנעותם מהתערבות מוקדמת יותר.