ת"א 17616-11-23

תקציר

בפסק הדין בוחן בית המשפט את הבקשה ואת כתב התביעה, ובסופו של דבר מחליט לקבל את הבקשות על סמך מספר מסגרות משפטיות ותקדימים. באשר להקפאת הליכים שביקש דהוה, בית המשפט מפנה לחוק הבוררות ולאמנת ניו יורק, הקובעים הנחיות לעיכוב הליכים כאשר קיימת תניית בוררות בסכסוך הנוגע לאמנה בינלאומית. למרות טענות פימא כי הסכסוך מבוסס נזיקין ולא חוזי, בית המשפט מוצא אותו קשור להסכמים בין הצדדים, ובפרט להסכם ההפצה משנת 2018 עם סעיף בוררות המחייב ליישב סכסוכים בסין על פי הדין הסיני. בית המשפט דוחה את טענות פימא נגד סעיף הבוררות, ומציין כי גם אם קיימות טענות מרמה, הן אינן מגיעות לרמה הנדרשת כדי להימנע מבוררות על פי תקדימים משפטיים. בנוסף, בית המשפט מתייחס לבקשתה של דהוי ישראל לסילוק על הסף, וקובע כי החברה התאגדה לאחר האירועים המדוברים ולכן לא ניתן להטיל עליה אחריות. בית המשפט דוחה את הטענות נגד דעוה ישראל, בנימוק של היעדר ראיות הקושרות אותה ישירות לטענות פימא. לפיכך, בית המשפט מורה על עיכוב הליכים נגד דהוי בשל סעיף הבוררות ודוחה את התביעה נגד דהוי ישראל. פימא נדרשת לשלם את ההוצאות הכרוכות בבקשות.