בש"פ 4458/18

תקציר

ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את ערעורו של המערער לשחרור ממעצר עד תום ההליכים המשפטיים. על פי חוק המעצרים, ניתן לעצור נאשם אם ראיות לכאורה מצביעות על סיכוי סביר להרשעה. התיק עסק בשורה של ראיות נסיבתיות נגד המערער, לרבות עקבות אלקטרוניים הקושרים אותו למכשיר GPS שנמצא בזירת הפיצוץ, ששימש לכאורה למעקב אחר הקורבן. לראיות אלה נוספו עדויות ודוחות חקירה על נוכחותו והתנהגותו של המערער ביום האירוע, וכן צילומי אבטחה המראים פעילות חשודה בה היו מעורבים המערער ואדם נוסף בלילה שלפני הפיצוץ. למרות ניסיונותיו של המערער להפריך את הראיות, לרבות הטלת ספק בציר הזמן של צילומי האבטחה ונתוני התקשורת, מצא בית המשפט כי די בראיות המשולבות כדי לבסס את הקשר שלו לזירת הפשע. יתר על כן, שתיקתו של המערער בחקירתו במשטרה נתפסה כמחזקת את טענת התביעה. בית המשפט ציין כי גם אם לחוזק הראייתי היו חולשות, עברו הפלילי של המערער, הכולל הרשעות רבות בעבירות אלימות ועבירות אחרות, מצביע על איום משמעותי המצדיק מעצר. משכך, לא היו חלופות מעשיות למעצר, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את ערעורו של המערער ביום 24.6.2018.