בר"ע 34178-06-19

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור בעניין קביעת קצבת נכות לעובד חברת החשמל שסבל ממיקרוטראומה בעבודה שהובילה לליקויים רפואיים. המבקש טען כי יש להחיל בעניינם את הכללים המסדירים מצבים קודמים, ולהביא להפחתת אחוזי הנכות שנקבעו. באופן ספציפי, הם טענו כי מאחר ואובחנה להם נכות של 10% עקב סוכרת, יש לנכות אחוז זה משיעור הנכות הכולל. עם זאת, השופט קבע כי החלטת הוועדה להפחית את אחוזי הנכות בשל קשר סיבתי חלקי בין מחלת הסוכרת של העובד לבין הליקויים הקשורים לעבודה הייתה מוצדקת. על פי החוק, הוועדה מחויבת לקבוע את שיעור הנכות שנגרמה כתוצאה מתנאי העבודה ואת המידה שבה נבעה ממצבים רפואיים אחרים. במקרה זה מצאה הוועדה כי מחלת הסוכרת של המבקש, שלא הייתה קשורה לעבודה, תרמה באופן משמעותי לנכותו הכוללת. לפיכך דחתה השופטת את הבקשה והדגישה כי החלטת הוועדה התבססה על הערכות והסברים רפואיים תקפים. בנוסף, הדגישה השופטת את ההבחנה בין מקרי מיקרוטראומה לבין פגיעות הנובעות מאירועים ספציפיים, ואת חובתה של הוועדה לבחון את השפעתם של גורמים חיצוניים על היווצרותם של ליקויים רפואיים המשפיעים במקביל על המבוטח. המבקש חויב לשאת בהוצאות בסך 1,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.