רע"א 9945/05

תקציר

המבקשים ביקשו רשות ערעור על ההחלטה למכור את הנכס הממושכן לאחר שהשתמטו מנטילת הלוואה מהבנק הבינלאומי למשכנתאות בע"מ (המשיבה מס' 1). בית המשפט המחוזי דחה בעבר את בקשתם, מה שהוביל אותם לעתור לבג"ץ. המבקשים טענו כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר כרוכה בשאלות בעלות חשיבות משפטית וציבורית, לרבות סמכותו של ראש ההוצאה לפועל ומכלול סמכויותיו. הם גם טענו לאי סדרים בהליכי ההוצאה לפועל וביקשו הארכת מועד לקיום הסכם פשרה. עם זאת, המשיב מס' 1 הדגיש את ההפרות החוזרות ונשנות של המבקשים ואת ההזדמנות שניתנה להם לתקונן. שופט בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, והסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי כי מטרת המשכנתא היא פירעון חוב מיידי, גם אם הדבר מקשה על החייב. השופט קבע כי טענות המבקשים היו בעיקרן עובדתיות ולא העלו סוגיות מעבר לתחום התיק. יתר על כן, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר בחן כראוי את הנסיבות. בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקשים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב מס' 1. השופט גם ביטל עיכוב ביצוע קודם, ונתן את ההחלטה ב-20 בנובמבר 2005.