ע"מ 25382-08-12

תקציר

בעל חלקת קרקע ערער על שומת מס רכוש, בטענה כי אין לחייב אותו בתשלום המס, שכן לא ידע על בעלותו בקרקע אלא שנים רבות לאחר שחוב המס הצטבר. רשות המסים טענה כי אי ידיעת הבעלות אינה רלוונטית, שכן המס מוטל על הקרקע עצמה, והמערער היה הבעלים החוקי מאז פטירת הבעלים הקודמים בשנת 1942. בית המשפט הסכים כי חוסר ידיעתו של המערער אינו פוטר אותו מתשלום המס, שכן החוק מטיל מס על הנכס עצמו. עוד קבע בית המשפט כי לוועדת הערר של רשות המסים יש סמכות לוותר על תשלומים נוספים של ריבית והפרשי הצמדה על חוב המס, שלטענת רשות המסים לא היו ברשותה. עם זאת, בית המשפט החליט כי מאחר שלא נשלחה למערער הודעת מס אלא שנים רבות לאחר תשלום המס, אין לחייב אותו בריבית על החוב. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לשלם את הפרש ההצמדה, המפצה על האינפלציה, שכן הוא חלק בלתי נפרד מחוב המס, ואינו נושא כל אלמנט עונשי. לפיכך, הערעור התקבל בחלקו, והמערערת הייתה פטורה מתשלום ריבית על חוב המס, אך עליה לשלם את המס עצמו, וכן הפרשי הצמדה. שני הצדדים יישאו בהוצאות המשפטיות שלהם.