ע"א 617/84
פסק-דין עליון
תקציר
המערער והמשיב התקשרו בחוזה למכירת חלקת קרקע בקיסריה, במסגרתו הייתה אמורה המערערת לבנות בית על פי הנחיות המשיב ותכניות מאושרות. המערערת לא עמדה במועד האחרון להשלמתו והמשיבה ביטלה את ההסכם מספר פעמים, ובכל פעם האריכה אותו לבקשת המערערת. בסופו של דבר עתר המשיב לבית המשפט המחוזי בבקשה להצהיר כי ביטולו של ההסכם היה כדין, וזה ניתן. המערערת ערערה על החלטה זו, וטענה כי הדיון לא היה צריך להתנהל כהצהרת פתיחה, כי הסעד ההצהרתי אינו מתיישב עם הנסיבות, וכי חלקים מהחוזה אינם תקפים. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור. הם פסקו כי מתכונת השימוע מתאימה שכן השאלות העומדות על הפרק פשוטות ומעטות, וניתן להכריע בהן ביעילות בדרך זו. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי תנאי החוזה אינם בלתי סבירים וכי המשיב פעל בתום לב. הסעד ההצהרתי היה מוצדק, שכן למשיבה היה אינטרס משמעותי לקבוע בהקדם את חוקיות ביטולם, וסעד זה לא היה בלתי סביר אף שלא הכריע במחלוקת כולה. סביר להניח שכל צד יפתח בהליכים משפטיים נוספים בכל מקרה, ולמשיב היה אינטרס מהותי לדעת האם ביטל את ההסכם כדין.
חקיקה מקושרת
ע"א 617/84 לילי וולקוביצקי נ' החברה לפיתוח קיסריה בעמ, עליון (8.9.1986)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.