תמ"ש 33445-04-14

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על בעלות וזכויות שימוש בדירה לאחר גירושין. התובעים, הבעלים החוקיים של הדירה, ערערו על החלטות בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, אשר דחו את תביעתם לפסק דין הצהרתי בדבר זכויותיהם הרכושיות. הנתבע, שלא היה שותף בדירה, מנע מהתובע להשתמש בדירה, לרבות להשכירה, ולכן נאלץ התובע להתגורר בבית שכור נפרד. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי על הנתבעת לשלם לתובע דמי שימוש הולמים עבור התקופה שבין מרץ 2013 לפברואר 2021, שכן הנתבעת השתמשה אך ורק בדירה בתקופה זו. בית המשפט חישב את דמי השימוש עבור כל שנה בתקופה זו וקבע את הסכומים שעל הנתבע לשלם, שמסתכמים ב-339,680 ₪. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לכסות את הוצאות המשפט של התובעת, בסך 25,000 ₪. בפסק הדין הודגש כי הנתבעת, שלא היו לה זכויות קנייניות בדירה, לא הצליחה להוכיח כל טענת ויתור מצד התובעת בנוגע לדמי שימוש, והתובעת התעקשה בעקביות לפנות את הנתבע ולקבל פיצוי הולם. ההחלטה התייחסה גם להשפעה על תשלומי המזונות, תוך ניכוי חלקם של הקטינים בדמי השימוש בתקופה הרלוונטית. בפסק הדין צוין כי הסכומים שנפסקו יותאמו לאינפלציה מסוף כל שנה ועד שישולמו, אך לא תתווסף ריבית.