ע"פ 12686-07-08

תקציר

פסק דינה של ערכאת הערעור בתיק זה מחזק במידה רבה את פסק דינו של בית משפט קמא. טענות המערער מתמקדות במידה רבה בתקיפת ממצאיה העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר, משימה קשה שכן התערבותה של ערכאת הערעור בעניינים אלה מוגבלת ביותר. נחה דעתו של בית המשפט במידה רבה כי ממצאיו של בית משפט קמא היו נכונים. המערער טען להגנת "הגנה מפני צדק" וטען כי התנהגות הרשות כלפיו הייתה שערורייתית, בלתי נסבלת ומקוממת, אך בית המשפט אינו מקבל אפיון זה ומגיע למסקנה כי התביעה מוצדקת. אין חולק כי המערער שהה בארץ שלא כדין, ובית המשפט לא שוכנע כי הייתה למערערת הבטחה שלטונית או היתר כלשהו להישאר. גם טענת הטעות בדבר מצב הדברים נדחית, שכן המערער לא הוכיח כי האמין באמת ובתמים במצב דברים שאינו קיים - במקרה זה, כי יש לו רשות לשהות בישראל כדין. מדיניות הענישה שהתווה בית המשפט העליון במקרים של שהייה בלתי חוקית חלה כאן, ובית המשפט קובע כי יש מקום לעונש מאסר, במיוחד בהתחשב בעברו הפלילי המשמעותי של המערער. עונש זה יתווסף לעונש בגין התעללות בבעלי חיים, אשר המעשים המיוחסים למערער מעוררים סלידה ושאט נפש. גזר הדין שניתן על ידי בית משפט קמא נתפס כמאוזן ומוצדק, ואינו מותיר מקום להתערבותה של ערכאת הערעור. ערעורי הצדדים נדחים אפוא, והמערער מצווה להתחיל לרצות את עונשו במועד קצוב.