דב"ע לא/78 - 0

תקציר

המערערת במקרה זה סבלה מאירוע וסקולרי-אסכמי במוח וטענה כי היא נגרמה כתוצאה מתאונת עבודה. תביעתה, שהוגשה למוסד לביטוח לאומי, נדחתה, מה שהוביל אותה לערער לבית הדין האזורי לעבודה. המערערת טענה כי מאחר שהמכון לא השיב לתביעתה בתוך תשעים יום, הוא מחויב לקבלה. עם זאת, בית המשפט קבע כי תקופת תשעים הימים מתחילה כאשר מתעורר הספק, ואין ראיה מתי זה קרה. למכון שמורה הזכות לעכב את התגובה עד לבירור הספקות לגבי התביעה, אך עליו להגיב תוך תשעים יום. בית המשפט התייחס גם לסוגיות הנוגעות לקבילות ראיות, נוכחות עורך דין בחקירות עדים ומהימנות עדים. השופטת דחתה את טענת המערערת כי יש לראות בתאונה שאירעה במהלך ההכנות לעבודה, גם אם התרחשה בשירותים, כתאונת עבודה. הערעור נדחה, והמערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך דין של המכון. ככלל, בית הדין מצא כי טענת המערערת כי התאונה נגרמה על רקע עבודתה נעדרת שחר, והשיהוי של המכון בתגובה אינו מהווה קבלת התביעה.