בג"צ 4288/10

תקציר

בית המשפט החליט כי העתירה שהגיש מלין נגד החלטת המשיב נעדרת עילה מספקת להתערבות בג"ץ. הערעורים של מלין על ההחלטה הם בשתי חזיתות: פרוצדורלית ומהותית. העותר אינו מספק כל תשתית עובדתית המצדיקה את התערבותו של בית המשפט בהליך קבלת ההחלטות המינהליות. במישור הפרוצדורלי טוען מלין כי המשיב לא פעל בהתאם להליך הראוי בקבלת ההחלטה. עם זאת, בית המשפט מוצא כי המשיב יזם את ההחלטה ולכן חוק ההנמקה אינו חל במקרה זה. עם זאת, בית המשפט מכיר בכך שקיימת חובת הגינות החלה במקרים מסוימים, הכוללת את החובה לנמק החלטות ולהעניק זכות טיעון לנפגעים. בית המשפט קובע כי המשיב מילא חובות אלה. רמת הפירוט הנדרשת בהנמקת ההחלטה היא תלוית הקשר ומשמשת להבניית שיקול דעת מינהלי, סיוע לצד הנפגע והפעלת ביקורת עצמית. במקרה דנן, התקשרותו הכתובה של המשיב עם העותר מילאה את דרישת ההנמקה, סיפקה לו את ההחלטה ואת נימוקיה, ונתנה הזדמנות לטענות שכנגד. בחירתו של העותר שלא להציג טענות מקיפות אינה משקפת לרעה את המשיב. במישור המהותי, העותר לא הצליח להוכיח כי ההחלטה הייתה בלתי סבירה או מבוססת על שיקולים פסולים. בית המשפט מדגיש כי תפקידו לבחון את חוקיות הפעולה הביצועית ולא את תבונתה. יישום מדיניות כללית כלפי העותרת על ידי המשיב הינו סביר ומבוסס על עקרונות שוויוניים. אשר על כן, מגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את העתירה על הסף, ללא כל צו להוצאות, והחלטת המשיב עומדת בעינה. פסק דין זה ניתן ביום 28.10.2010.