תנ"ג 42409-02-12

תקציר

התובע, בעל מניות בחברה הנתבעת (המחזיק ב-10% ממניותיה), הגיש בשם החברה תביעה נגזרת כנגד שני נתבעים נוספים, שהיו שניהם דירקטורים ובעלי מניות בחברה. בתביעה נטען כי הנתבעים השתמשו בכספי החברה לרכישת בית לשימושם הפרטי, וביקשו להשיב את תמורת מכירת הבית לאחר סילוק חוב המשכנתא. הנתבעים היו זוג נשוי שהתגרש מאוחר יותר, וההליכים הסתבכו בהליכים משפטיים שונים אחרים ביניהם. התובעת הגישה בקשה לפי סעיף 198(א) לחוק החברות התשנ"ט-1999 לאישור התביעה הנגזרת, אשר התקבלה. הוצגו ראיות ועדויות, שהביאו את בית המשפט לקבל את הטענה. בית המשפט מצא כי הבית אכן נרכש באמצעות כספים שנמשכו מחשבון החברה, וכי התובעת זכאית לחלק יחסי מיתרת הסכום הנובעת ממכירת הבית. החברה הייתה זכאית ליתרה, שכן תרמה את רוב הכספים לרכישה. עוד ציין בית המשפט כי הנתבע שהיה דירקטור בחברה לא הצליח למנוע שימוש לרעה בכספי החברה, ואף סייע לנתבע השני בניסיון להשתלט על יתרת הסכום. בית המשפט הורה לחלק את יתרת הסכום באופן יחסי בין החברה לבין הנתבעים, לאחר הוספת הפרשי הצמדה לתרומתו של כל צד ממועד ביצוע ההוצאה. הסכום המגיע לחברה יועבר לאחר מתן פסק דין בתיק קשור. עוד ציין בית המשפט כי ישקול לפסוק שכר טרחה לתובע ושכר טרחה לבא כוחו במועד מאוחר יותר. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, ובא כוח התובע התבקש להביא את פסק הדין לידיעת בתי המשפט הדנים בתיקים הקשורים.