ערר 8028/11

תקציר

המערערת במקרה זה הגישה בקשה להיתר בניה לבניית בית דו-משפחתי על חלקת קרקע באבן יהודה. בעקבות אישור הבקשה הוגשה למערערת דרישה לתשלום היטל השבחה. המערערת ביקשה פטור מההיטל לפי סעיף 19(ג)(1) לחוק התכנון והבניה, אותה דחה המשיב בנימוק שהמערערת אינה "קרובת משפחה" של בעל הנכס כהגדרתו בחוק. המערערת ערערה על החלטה זו, וטענה כי המונח "צאצא" בהגדרת "קרוב משפחה" כולל נכדים. בית המשפט הסכים עם פרשנותו של המערער לחוק, וקבע כי השימוש שעשה המחוקק במונח "צאצא" ולא "ילד" מצביע על כוונה לכלול את הדורות הבאים בהגדרה. כן טענה המערערת לתחולתו של פטור נוסף לפי סעיף 19(ב)(6) לחוק התכנון והבניה. סעיף זה פוטר נכסים מהיטלי השבחה אם התכנית הקודמת קיבלה תוקף לפני שנת 1950. המערערת טענה כי הקרקע כפופה לתכנית מנדטורית שתוקפה לפני שנת 1950. עם זאת, המשיב טען כי תכנית מאוחרת יותר, שקיבלה תוקף בשנת 1977, חלה על הקרקע. בית המשפט הסכים עם המשיב וקבע כי התכנית משנת 1977 היא תכנית מתאר מקומית שנכנסה לתוקף ובכך הפכה את המערערת לבלתי זכאית לפטור. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענות המערערת בעניין שומת היטל ההשבחה, וציין כי הן כלליות ואינן נתמכות בראיות. עוד הדגיש בית המשפט כי לוועדת הערר סמכות לבחון את חוקיות ההיטל אך לא טענות חיצוניות כגון הפליה או חוסר סבירות. לפיכך, נדרש המשיב לבחון האם המערערת עמדה בתנאי הפטור לפי סעיף 19(ג)(1), אך לא ניתן צו להוצאות. החלטה זו התקבלה פה אחד בוועדת הערר.