בג"צ 910/86

תקציר

בג"ץ התייחס לסוגיית דחיית השירות הצבאי של תלמידי הישיבות, נושא שנוי במחלוקת מאז קום המדינה. הסמכות לדחות את השירות ניתנה היסטורית לשר הביטחון, משיקולים שונים ובהם חינוך, כלכלה לאומית וכעת "טעמים אחרים", שעשויים לכלול שיקולים דתיים. בית המשפט ניתח האם החלטת השר לדחות את שירותם של תלמידי הישיבות הייתה חוקית וסבירה. בפסק דין משנת 1988 קבע בית המשפט כי הנוהג חוקי, כל עוד ההחלטה התקבלה במתחם הסבירות, תוך התחשבות בצרכים ביטחוניים. בית המשפט הדגיש את הצורך בבחינה והערכה שוטפות של הנוהג לאור הנסיבות המשתנות והצרכים הביטחוניים. לצד השמירה על חוקיותן של הדחיות, הכירו השופטים במתחים האתיים והחברתיים סביב מדיניות זו, אך חזרו והדגישו את תפקידה של הרשות השופטת כנפרדת מדיונים פוליטיים ואידיאולוגיים. פסק הדין הדגיש את העיקרון כי בעוד שמסגרות משפטיות מאפשרות דחייה, הערכות שוטפות חיוניות לאיזון בין הביטחון הלאומי לבין שיקולים תרבותיים ודתיים.