ת"א 104-01-21

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לאשר נסיגה מהסכם פרוצדורלי בנוגע לתביעה בין תובע לרשות הפלסטינית. התובעת, שנגרמה לה נכות לצמיתות עקב פיגוע בו נהרגה אמה, תבעה פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי טרור. הרשות טענה כי יש לאפשר לה לסגת מההסכם בשל שינוי נסיבות בעקבות בקשת התובעת למתן פסק דין חלקי ותיקון כתב התביעה. בית המשפט דחה את בקשת הרשות והדגיש כי נדרש אישור בית משפט לסגת מהסכם פרוצדורלי, והנסיבות שהשתנו אינן מצדיקות נסיגה חד-צדדית. באשר לאחוזי הנכות, קבע בית המשפט כי עמדת הרשות בהסכם הפרוצדורלי נותרה בעינה למרות התביעה המתוקנת. בית המשפט התייחס גם לטיעון המרכזי של הרש"פ, שביקשה להציג ראיות לשינוי חקיקה שיפסיק לכאורה תשלומים למשפחות מחבלים. בית המשפט קבע כי שינוי זה לא ישנה את חובתה של הרשות הפלסטינית לשלם פיצויים לדוגמה על פי חוק הפיצויים לנפגעי טרור, שכן אחריותה נובעת מאשרור הפיגוע. מעמדה של הרשות הפלסטינית כמאשררת, שנקבע בשל תשלומים שבוצעו בעבר, אינו יכול לעמוד בסתירה לשינוי אפשרי במצב המשפטי. יתר על כן, מטרת החוק הייתה לא רק לשנות את המדיניות הכלכלית של הרשות אלא גם לפצות את הקורבנות. בית המשפט הדגיש כי לא ניתן למחוק את פעולות העבר של הרש"פ לאשרר פעולות טרור וכי שינוי החקיקה, אם יוכח, לא ישפיע על אחריותה הנוכחית. לבסוף הורה בית המשפט לרשות להודיע אם מתקיימים תנאי ההסכם הפרוצדורלי, וקבע לוח זמנים להגשת סיכומים. פסק הדין הדגיש את כיבוד ההסכמים הפרוצדורליים והבהיר את חובתה של הרשות לפצות נפגעי טרור, גם אם תחדל מתשלומים אלה בעתיד.