רע"א 61253-09-17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על צו עיקול זמני. המערערת, טרקס, טענה כי יש לבטל את הצו מאחר שאין בסיס בדין או בעובדה לדרוש מהם תשלום, כי הוא הוחל בחוסר תום לב וכי הוא גרם להם נזק מיותר. המשיב, סולאר, ביקש את הצו כבטוחה להלוואה שלטענתם טרקס לא פרעה. השופט פותח בהתוויית העקרונות המשפטיים החלים על צווים כאלה, המקנים שיקול דעת רחב לבית המשפט הפרוצדורלי, ובדרך כלל הפיכים רק בנסיבות חריגות. הדרישות לצו כזה הן שקיימת עילת תביעה לכאורה, הנתמכת בראיות מהימנות; כי הצלחתו של המבקש בהליך העיקרי היא בעלת סבירות סבירה; וכי אי מתן הצו יכביד על יכולתו של המבקש לאכוף פסק דין פוטנציאלי לטובתו – מאזן הנוחות. השופט קובע כי טרקס לא הוכיחה נסיבות חריגות המצדיקות את ביטול הצו. סולאר הראתה עילת תביעה לכאורה על בסיס הסכם ההלוואה שנחתם והודתה טרקס באי פירעון ההלוואה. השאלות שמעלה טרקס לגבי הסכם בעלי המניות והוויתור לכאורה על החזר ההלוואה הן מחלוקות עובדתיות מורכבות שיש להכריע בהן בהליך העיקרי, ואינן מהוות עילה לביטול הצו בשלב זה. זאת ועוד, השופט קובע כי מתקיימים גם יסודות הנטל ומאזן הנוחות. התביעה של סולאר היא לסכום משמעותי, מה שמצביע על סיכון לנטל, במיוחד לאור היעדר הוכחה ליכולת ההחזר של טרקס. השופט מציין גם כי לבעלים של טרקס יש רקע מפוקפק והוא עזב בעבר את הארץ. לבסוף, מציינת השופטת כי טענותיה של טרקס בדבר הנזק שנגרם לעסקיהם לא הועלו בפני בית משפט קמא וממילא אינן משכנעות. מטעמים אלה, השופט פוסק כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, ומורה לטרקס לכסות את הוצאותיה המשפטיות של סולאר.