עת"מ 24139-04-14

תקציר

המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה בשל חוסר סמכות ושיהוי בהגשתה. בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה. העתירה מערערת על קביעותיו של הרופא הראשי באשר לטיבו והיקפו של הליווי הרפואי לו זכאי העותר ולפיכך מצוי בסמכותו של בית המשפט. גם טענת השיהוי נדחית מאחר שהעתירה הוגשה זמן קצר לאחר ההחלטות הרלוונטיות והמשיבים עצמם לא עמדו במועדים. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי הליווי הרפואי הניתן לנכי צה"ל הוא חלק מטיפול הנכות הכולל שהמדינה מחויבת להעניק. ההטבות המדוברות, הקבועות בסעיפים 20 ו-30 לנוהל, נועדו לתמרץ מטפלים לטפל בנכי צה"ל הסובלים ממצבים רפואיים מורכבים. שלילת הטבות אלה מנכי צה"ל אחרים הזקוקים לטיפול מורכב דומה היא אפליה פסולה. המדינה אינה יכולה לסרב להעניק טיפולים מסוימים לנכים רק על סמך העובדה שנכותם לא נבעה אך ורק מהשירות הצבאי. בית המשפט הורה לתקן את הנוהל כך שיבטיח טיפול רפואי שוויוני ומיטבי לכל נכי צה"ל. ההטבות צריכות להינתן באופן אוטומטי לזכאים כיום ולהיבחן באופן פרטני עבור אחרים הזקוקים לליווי 24 שעות ביממה. עניינו של העותר יישקל מחדש, ואם יימצא כי צרכיו דומים לאלה הזכאים להטבות, הן יינתנו לו בדיעבד. כן יפצו המשיבים את העותר בגין כל תשלום ששילם למטפלים מכיסו. בית המשפט פסק לעותר הוצאות והורה למשיבים לשלם הוצאות משפט.