תפ"ח 8354-06-09

תקציר

השופט י' אלרון מצא את הנאשם אשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) + 301 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 מעבר לספק סביר. המנוחה הייתה בתו של הנאשם. מהראיות עולה כי הבת רצתה להינשא לגבר בשם ו', אך הנאשם התנגד לכך בשל עברו הפלילי. בין הנאשם למנוחה התגלעה מתיחות בשל מחלוקת זו, שהובילה לכך שהבת עזבה את הבית בלילה שלפני האירוע. למחרת בבוקר היא הוחזרה לבית. פחות מיממה לאחר מכן, ירה הנאשם בבתו שבע פעמים - ארבע פעמים בראשה ושלוש פעמים בחזה - בעת שנסעו יחד ברכבו. לאחר מכן הוא נסע לתחנת המשטרה עם גופתה במכונית והודה בפשע. השופט הגיע למסקנה כי הנאשם רצח את בתו בכוונה תחילה לאחר שהחליט לעשות זאת, ללא התגרות תכופה, במצב שבו יוכל לחשוב ולהבין את השלכות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו לרצח. עוד קבע השופט כי טענת הנאשם כי אינו זוכר את האירוע אינה אמינה. השופט מ' גלעד והשופט מ' רניאל הסכימו עם חוות הדעת.