ע"א 304/85

תקציר

פסק הדין עוסק בתיק מורכב של העברת מתנות וביטולן של שתי אחיות, ליאורה והמשיב. ליאורה רכשה דירה אך מעולם לא רשמה אותה על שמה. היא העניקה את זכויות הדירה במתנה למשיב, שהתגורר בה אז. עם זאת, כאשר המשיב עזב את הבית כעבור שנים, ביקשו האחיות לבטל את המתנה מסיבות משפחתיות, מה שהוביל למחלוקת על מס שבח ומס שבח מקרקעין. השאלה המכרעת הייתה האם הביטול מהווה מכירה חדשה או ביטול לגיטימי של המתנה המקורית. ועדת הערר הנמוכה פסקה לטובת המשיב, אך הממונה על מס שבח ערער בטענה שמדובר במכירה חדשה, ואילו המשיב ערער נגדית בנושאים מינוריים. השופט נתניהו, המשנה לנשיא בן פורת והשופט וינוגרד פסקו לטובת המנהל, קיבלו את הערר וביטלו את החלטת הוועדה. הם קבעו כי המתנה הושלמה וניתן לבטלה בהסכמה, אך התקופה הארוכה וההשלכות המעשיות הצביעו על עסקת מתנה חדשה ולא על ביטול. בית המשפט התייחס גם למלאכותיות של הביטול, והדגיש כי עסקאות חייבות להיות בעלות תוכן מעבר לפטור ממס. מאחר שלביטול הייתה תכלית ממשית, הוא לא היה מלאכותי, אם כי נטל ההוכחה מוטל על התובע. פסק הדין קיבל את ערעורה של המנהלת, הורה על השבת שומת מס הרכישה של המשיבה וחייב אותה בהוצאות הנהלה. הדבר הפך את הגשת הערעור שכנגד למיותרת, מה שהוביל לדחייה.