עב"י 71075-11-18

תקציר

רופא הורשע בהתנהגות שאינה הולמת רופא משום שניהל מערכת יחסים כספית עם מטופלו. הוועדה המיוחדת המליצה להתלות את רישיונו הרפואי למשך 30 יום, וכבוד השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב אישר, למרות שמצא את העונש קל מדי. הרופא ערער וטען כי יש לדחות את התביעה בשל חלוף הזמן שחלף מאז תום יחסי רופא-מטופל, בין אם על פי חוק ההתיישנות ובין אם על פי חוק השיהוי. כמו כן ביקש לצמצם את אמצעי המשמעת, תוך הדגשת שמו הטוב ללא דופי, הפסד כספי מהמטופל ושימוש בתלונה ככלי סחיטה. המשיבים טענו כי ההחלטה סבירה ואין להתערב בה, מה גם שהוועדה כבר לקחה בחשבון את הזמן שחלף. בית הדין דחה את הערעור בקובעו כי לא מצא עילה המצדיקה את דחיית התלונה או התערבות בצעדים המשמעתיים. השופט הסכים עם נימוקיה והחלטתה של הערכאה הנמוכה יותר, והדגיש כי חלוף הזמן נלקח בחשבון בקביעת העונש. עוד ציינה השופטת כי היעדר התיישנות על עבירות משמעת מעורר תהיות לגבי נכונותה, במיוחד במקרה זה בו ההתנהגות לא נפלה פגם מהותי, אך בחרה שלא להתערב ללא שינוי חקיקה. פסק הדין ניתן לטובת המשיבים, והעתק ממנו הועבר לעיון משרד המשפטים.