ב"ל 35989-10-18

תקציר

התובעת, קוסמטיקאית המבצעת אפיליזציה, הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי להכרה בליקוי בכתף ימין שלה כפגיעה בעבודה. הנתבעת טענה כי התובעת לא הצליחה להוכיח את הקשר הסיבתי בין עבודתה לבין הליקוי. עם זאת, בית המשפט קיבל את התביעה, וקבע כי התובע אכן ביסס קשר סיבתי. ההחלטה התבססה על חוות דעת של מומחה רפואי, אשר בחן סרטון של עבודתה של התובעת וקבע כי התנועות והתנוחה החוזרות ונשנות של החזקת ידה הימנית מעל גובה הכתפיים תרמו לפגיעה בכתפה, במיוחד בהתחשב בכך שהיא עבדה שש שעות ביום עם הפסקות קצרות בלבד. חוות הדעת של המומחה קבעה כי אם התובעת עבדה בתפקיד זה כשלוש שעות ביום, הרי שהשפעת עבודתה על ליקויה הייתה משמעותית. מאחר שהתובעת אכן עבדה שעות ארוכות יותר, קיבל בית הדין את עמדת המומחית והגיע למסקנה כי תנאי עבודתה גרמו לפגיעה בכתף. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות הנתבע בדבר הסתמכותו הראשונית של המומחה על סרטונים שגויים, שכן המומחה אישר מאוחר יותר את ממצאיו לאחר שקיבל את הסרטונים הנכונים. מאחר שעורך הדין של התובע הוא מהלשכה לסיוע משפטי, לא נפסקו הוצאות, ולשני הצדדים נמסר כי יש להם זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.