תמ"ש 33839-12-12

תקציר

התובע והנתבע, שהם אחים, היו מעורבים בהליכים משפטיים רבים. התובע הגיש תביעה כספית בסך 140,000 ₪ כנגד הנתבע, בטענה כי זו הגישה נגדו תלונת שווא וזדון, תוך גרימת עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב. התלונה, שהאשימה את התובע בקבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף, נחקרה במשטרה ונסגרה בסופו של דבר מחוסר ראיות. עם זאת, הנתבע סבר כי הייתה לו עילה מוצדקת להגיש את התביעה, שכן התובע התעלם מזכויותיו בנכס שהיה בבעלותם המשותפת, וגבה דמי שכירות מבלי לחלוק אותם עמו. הנתבע רכש מחצית מהנכס מהתובע אך לא עמד במלוא תשלומיו, מה שהוביל את התובע לבטל את מתנת הזכויות בנכס בשל התנהגותו המחפירה לכאורה של הנתבע. הנתבע, שתמיד תבע את זכויותיו בנכס, נאלץ להגיש תביעה אזרחית לקביעת זכויותיו, אשר הוכרו בסופו של דבר על ידי בית המשפט. בית המשפט מצא כי אמונתו של הנתבע באמיתות תביעתו, יחד עם פסק הדין האזרחי לטובתו, הוכיחו את תום ליבו ודחה את תביעת לשון הרע. כמו כן, נדחתה גם תביעת העוולה הנגישה שכן החוק מגן על מי שמוסר מידע לרשויות המוסמכות, גם אם ההליכים נפתחים בזדון. השופטת ציינה כי התביעה גרמה להליכים משפטיים מיותרים וחייבה את התובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 15,000 ₪.