ת"פ 40111/08

תקציר

מדובר בפרשת שחיתות במשרד רישוי רכב. הנאשם מס' 4, בוחן רכב, הואשם במספר עבירות, בהן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מתן שוחד ומסירת תעודות מזויפות. האישומים נגדו התבססו על טענות לפיהן אישר שינויי רישוי לכלי רכב מבלי לבדוק אותם פיזית, כנדרש מתוקף תפקידו. עניינה של התביעה הסתמך במידה רבה על ראיות נסיבתיות, לרבות עדותו של עד שנחשב בלתי אמין. עם זאת, השופט מצא כי נוהלי העבודה שתיאר העד יצרו ספק סביר לגבי אשמתו של הנאשם. נמצאו פערים במספרי לוחיות הרישוי, וההגנה טענה כי כשרותם של המסמכים לא הוכחה דיה. כמו כן, הנאשם הכחיש כל עבירה וסיפק הסברים לטענות התביעה, וטען כי תמיד ניהל את עבודתו בחריצות ובהתאם לנהלים. השופט הגיע למסקנה כי התשתית הראייתית אינה מבססת די הצורך את אחריותו של הנאשם וזיכה אותו מחמת ספק סביר. ההחלטה הושפעה משיטות העבודה שתוארו, מהאפשרות להונאה בתהליך אישור המסמך ומהיעדר ראיות ישירות הקושרות את הנאשם לעבירות.