בש"פ 8911/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בבקשה להארכת מעצרם של שני משיבים הממתינים למשפט בגין עבירות פליליות, קרי רצח, קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת נשק. נטען כי המשיבים היו מעורבים בשני מקרי רצח נפרדים, ועניינה של התביעה נגדם נשען במידה רבה על ראיות נסיבתיות. הן בית משפט קמא והן שופט הערעור קבעו בעבר כי קיימת תשתית ראייתית מספקת למעצרם של המשיבים וכי מעצרם מוצדק בשל מסוכנותם לציבור. עיקר הטענות להארכת מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נסובות סביב המסוכנות הנשקפת מהמשיבים והשיהוי בהליכי המשפט. התביעה מייחסת את השיהוי למשיבים, וטוענת כי לא סיימו את ייצוגם אלא חצי שנה לאחר הגשת כתב האישום. מנגד, טוענים המשיבים כי הראיות נגדם חלשות וכי יש לייחס את השיהוי לתביעה, שכן לא קיבלו את כל חומרי החקירה בעת הגשת כתב האישום. לאחר שבחן את הבקשה ואת טיעוני הצדדים, פסק השופט לטובת התביעה, בקובעו כי הסכנה הנשקפת מהמשיבים, יחד עם תחילתו הצפויה של המשפט בינואר 2013, מצדיקה את המשך מעצרם. השופטת הכירה בחשיבות מיגור העיכובים בחשיפת חומרי החקירה, אך גם ציינה כי הסדר הייצוג המאוחר של המשיבים תורם לשיהוי בתיק זה. לפיכך, הוארך צו המעצר ב-90 יום מיום 26.12.2012 או עד למתן פסק הדין בעניינם, לפי המוקדם מביניהם.