ת"א 3044/06

תקציר

התובע, רופא מומחה בפסיכיאטריה של הילד, הגיש תביעה לפיצויים נגד חברת הביטוח הנתבעת בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים. חברת הביטוח לא ערערה על חבותה, והתיק התמקד בגובה הפיצוי המגיע לתובע. בית המשפט מינה מומחים רפואיים להערכת נכויותיו של התובע בתחום האורתופדי והאף-אוזן-גרון. המומחים קבעו כי לתובע נכות אורתופדית לצמיתות בשיעור של 2% ונכות אף אוזן גרון לצמיתות בשיעור של 10%, מה שהוביל לנכות רפואית משוקללת בשיעור של 11.8%. התובעת טענה כי התאונה פגעה בהכנסותיה ובכושר השתכרותה העתידי. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענותיה לאובדן השתכרות אינן נתמכות בראיות, שכן היא המשיכה לעבוד במשרה מלאה בעבודתה הרגילה והרוויחה שכר גבוה יותר מאשר לפני התאונה. בית המשפט דן גם בטענת התובעת כי התאונה שיבשה את תוכניותיה העתידיות לפתוח מרפאה פרטית, שלטענתה הייתה מכניסה לה הכנסה משמעותית. בית המשפט מצא טענה זו בלתי משכנעת, שכן התובע לא נקט צעדים למימוש תכניות אלה טרם התאונה. תחת זאת, קבע בית המשפט כי סביר להניח שהתובעת הייתה ממשיכה לעבוד בעבודתה הנוכחית עד גיל הפרישה, ופסק לה סכום חד פעמי של 30,000 ₪, המהווים 30% מהכנסתה הפוטנציאלית עד גיל 67. בית המשפט גם פסק לה סכום גלובלי של 55 אלף שקל, המהווים 60% מהכנסותיה הפוטנציאליות מעבר לגיל 67. התובעת תבעה גם פיצוי בגין אובדן הכנסות בעבר, ובית המשפט פסק לה 5,600 ₪, אשר נתמכו בתלושי השכר שלה. בית המשפט דן בתביעותיה של התובעת להוצאות וסיוע, פסק לה 10,000 ₪, וכן פסק 18,000 ₪ בגין נזק לא ממוני. לבסוף ניכה בית המשפט 45,000 ₪ מהסכום הכולל עבור קצבאות המוסד לביטוח לאומי שקיבל התובע. בסיכומו של דבר, חויבה חברת הביטוח הנתבעת לשלם לתובע סך של 73,600 ₪, כולל ריבית ושכר טרחת עורך דין.