ע"א 33689-10-15

תקציר

זהו סיכום פסק דין שניתן בתיק של ערעור וערעור נגדי על תביעת ביטוח בגין נזקי שריפה לעסק מוסך. בעל המוסך, שהיה המערער, הוציא פוליסת ביטוח לסיכוני אש מספר חודשים לפני השריפה. חברת הביטוח (המשיבה) סירבה לפצות את המערער, בטענה כי הצית את האש בזדון או שמישהו עשה זאת עבורו. עוד טען המשיב כי המערער לא גילה מידע, שיתף פעולה ומסר מידע כוזב במהלך החקירה. המערערת הגישה שלושה תצהירים וחוות דעת מומחה בנוגע לסיבת השריפה, ואילו המשיב הגיש תצהירים בדבר הסתרת מידע וחוות דעת מומחה לגבי סיבת השריפה, מצבה הכלכלי של המערערת והיקף הנזק. בית משפט קמא הציע לקבוע את גובה הפיצויים בנפרד מסוגיית השיפוי, אשר תוכרע בהמשך. העדים והמומחים העידו, ובית המשפט חקר אותם חקירה נגדית. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב, בקובעו כי המשיב הציג די ראיות נסיבתיות, לרבות קשייו הכלכליים של המערער, עברו הביטוחי ועיתוי תשלום הפרמיות, כדי להטות את הכף לטובתם. עוד ציין בית המשפט כי עדותו של המערער הותירה רושם שלילי והייתה מלאת סתירות. המערער ערער על ההחלטה וטען כי שגה בית משפט קמא בקביעת סיבת השריפה על סמך ראיות נסיבתיות וכי המשיב לא עמד בנטל ההוכחה. המשיב טען כי יש לדחות את הערעור שכן ממצאי בית משפט קמא התבססו על ראיות מפורטות והותירו על כנן. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, והסכימה עם המשיב כי החלטת בית משפט קמא התבססה על בחינה מדוקדקת של חומר הראיות. עוד קבע בית המשפט כי המשיב עמד בנטל ההוכחה, המבוסס על מאזן ההסתברות במקרים אלו. באשר לערעור שכנגד, דחה בית המשפט את הבקשה להוצאות ושכר טרחת עורך דין, והותיר אותה לשיקול דעתו של בית המשפט קמא. עם זאת, חויב המערער לשלם למשיב 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.