עע"מ 6336/09

תקציר

אזרח סיני יליד 1969, שנכנס לישראל באופן חוקי בשנת 2007 כדי לעבוד בבניין, ביקש להאריך את אשרת השהייה שלו מעבר לתאריך המקורי של 2008 בעקבות פיטוריו מעבודתו. לאחר שלא עלה בידו להסדיר את מעמדו בישראל, הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנובמבר 2008, שהסתיימה בהסכם שאיפשר לו 30 יום להסדיר את מעמדו. עם זאת, הוא לא הצליח לעשות זאת ולאחר מכן נעצר בגין שהייה בלתי חוקית ביולי 2009. ביולי 2009 דחה בית המשפט לעניינים מנהליים את בקשתו לאשרה מוארכת, מה שהוביל אותו לעתור לבית המשפט העליון ולבקש סעד זמני עד להגשת הערעור. באוגוסט 2009 דחה בית המשפט העליון את הבקשה לסעד זמני, בנימוק של חוסר שקידתו של העותר בהסדרת מעמדו וסיכויי ההצלחה הנמוכים בערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט הכיר בקושי הפוטנציאלי לחזור לישראל אם הערעור יתקבל, אך סבר כי סיכויי ההצלחה אינם מספיקים כדי להצדיק סעד זמני, במיוחד לאור שיקול הדעת הרחב הנתון למשרד הפנים במקרים כאלה. כתוצאה מכך הוסר הוראת השעה המונעת את גירושו, והעותר עמד בפני גירוש מישראל.