בר"מ 7026/06

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לפרשנותו של בית המשפט הישראלי לסעיף 12 לחוק המנהלי, המונה רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן לבקש רשות ערעור. בית המשפט מדגיש את חשיבותו של סעיף זה בהגבלת היקף הערעורים ובמניעת בזבוז משאבים שיפוטיים. היא מבהירה כי החלטות בעניינים מינהליים, כגון דחיית בקשות לדחיית תיק על הסף, הן החלטות ביניים קלאסיות שאינן מצדיקות חריגה מהוראות סעיף 12. פרשת מזרחי, עליה ציטט המבקש, נבדלת מהמקרה הנוכחי, שכן מדובר בהחלטה שסיימה למעשה את ההליך. בית המשפט מדגיש כי סעיף 12 קובע מסגרת כוללת להליך מינהלי ויש לדבוק בו, מה גם שעדיין ניתן לשמוע את טענות המבקש לגופו של עניין. עוד מציינת השופטת כי גם במקרים בהם קיימות טענות מהותיות כנגד החלטות ביניים, בקשות רשות ערעור נדחות מבלי לסטות מסעיף 12. לבסוף, בית המשפט דוחה את בקשת המבקש להחזר האגרה ששולמה, שכן ההתעקשות על הבקשה הייתה מיותרת.