רע"צ 45743-12-17

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בחלקו. באשר לדמי השכירות, על המשיב לשלם 2,600$ בתוספת מע"מ בגין 13 חודשי דמי שכירות שלא שולמו. החישוב צריך להיעשות עבור כל חודש, בסך הסכום שהוזכר לעיל. הטענה כי המערערת לא הייתה זכאית לגבות את דמי השכירות נדחית, שכן התנאי להוצאת חשבוניות אינו תלוי בחובת השוכר בתשלום דמי שכירות. בגין האיחור בפינוי, על המשיב לשלם 7,950$ כפיצוי מוסכם בגין 159 ימי איחור, שיחושבו מיום 9.10.2009 ועד לפינוי בפועל ביום 17.3.2010. המערערת זכאית להפרשי הצמדה וריבית רגילים בשני הסכומים הנזכרים לעיל, אך לא לריבית פיגורים, שכן החוב טרם נקבע על ידי רשות שיפוטית. לבסוף, המחאת הזכות לגביית החוב אינה פוגעת בזכויות המשיב, והמערער יכול להמשיך ולנהל את מימוש החוב, תוך הבטחה שהמשיב לא ישלם פעמיים וכי ההמחאה לא תשמש להתחמקות מנושים. המשיב חויב בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪.