ע"א 222/84

תקציר

פסק הדין מתייחס ליחסי ממון ורכוש בין בני זוג נשואים שחיו בנפרד לאחר שבעלה המשיב עזב את הדירה המשותפת ועבר לגור עם אישה אחרת. התיק התמקד בחלוקת הרכוש המשותף, ובפרט בדירה שבבעלותם המשותפת. בית משפט השלום קבע כי יש לחלק את הדירה על ידי מכירתה כחזקה פנויה. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובת אשתו של המערער, וקבעה כי יש למכור את הדירה כחזקה תפוסה. פסק הדין הבחין בין שני מצבים: כאשר הרכוש המשותף נובע מהוראות הדין הכללי וכאשר הוא נובע מהוראות הדין הדתי בדבר שותפות בנכסים. במקרה הראשון חלים דיני רכוש כלליים, המאפשרים פירוק שיתוף בדירה מבלי לשקול הליכי גירושין. בית המשפט קבע כי עזיבתו של הבעל את הדירה מעידה על הסכמתו לבעלות בלעדית של האישה, ולכן יש למכור את הדירה כתפוסה. יתר על כן, השופטים הסכימו עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה כל אחד מבני הזוג יקבל את תשלומי הפנסיה שלו מבלי לחלק אותם, נוכח ההפרדה המוחלטת ביניהם והיעדר משאבים משותפים. האישה הייתה זכאית להחזר חלקי של הוצאותיה המשפטיות מהבעל.