בג"צ 669/86

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותם של שני הסכמים שנעשו לקראת הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין בשנת 1985. ההסכמים המדוברים גובשו בין סיעות פוליטיות שונות בלשכת עורכי הדין, והתוו דרכי פעולה עתידיות אם המפלגות ינצחו בבחירות. בעתירה נטען כי הסכמים אלה אינם חוקיים, שכן הם מגבילים את שיקול הדעת של הבוחרים, פוגעים בעקרון השוויון וסותרים את חשאיות הבחירות. עם זאת, בג"ץ קבע כי חוק החוזים אמנם אינו חל במישרין על הסכמים אלה, אך הם עדיין כפופים למשפט הציבורי ולכן הם תקפים. ההסכמים אינם בטלים משום שאינם מנחים את הבוחרים כיצד להצביע, אינם פוגעים בשוויון או בסודיות, והם חלק טבעי מההליך הדמוקרטי. הם גם אינם מהווים מעשה שחיתות, שכן הם נוגעים למשא ומתן על איוש משרות. יתר על כן, הסכמים המגבילים סמכות שלטונית עתידית אינם פסולים מטבעם, וניתן לבטלם רק אם הם מתנגשים עם אינטרסים ציבוריים חיוניים. לפיכך, העתירה להכריז על ההסכמים בטלים ומבוטלים נדחתה. השופט גולדברג הדגיש כי ההסכמים אמנם אינם מחייבים את החברים בעת בחירת יו"ר לשכת עורכי הדין, אך אין בהם כדי לשלול את שיקול דעתם של החברים או נבחרי הציבור. לבסוף, השופט נתניהו הסכים עם פסק דינו של השופט ברק.