ת"א 52881-11-21

תקציר

התובעת והנתבעים התקשרו ביום 5.7.2020 בהסכם למכירת בית, כאשר הנתבעים לא שילמו את יתרת התמורה עד למועד הפירעון. לאחר מכן הודיע התובע על ביטול ההסכם, מה שהוביל את הנתבעים לתבוע תביעה שכנגד לאכיפת ההסכם. הנתבעים טענו כי הפיטורים היו בלתי חוקיים, בלתי מוצדקים וחסרי תום לב, וטענו כי התובעת הטעתה אותם במהלך המו"מ וכי העיכוב בתשלום נבע מהפרת התחייבות התובעת. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות למצג שווא או חוסר תום לב מצד התובע. עוד התברר כי הנתבעים לא שילמו חלק מהתמורה מכספם, למרות יכולתם לעשות כן. בית המשפט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי הסכם המכר בוטל כדין בשל אי ביצוע יתרת התשלום על ידי הנתבעים במועד, דבר המהווה הפרה יסודית מוסכמת של החוזה. תביעותיהם הנגדיות של הנתבעים בגין תיקונים בבית, הפסדים כספיים עתידיים ופיצוי מוסכם בגין איחור בתשלום נדחו, שכן ההסכם בוטל כדין. עם זאת, חויב התובע לשלם לנתבעים פיצוי מוסכם בגין האיחור בהגשת טופס 4. עוד קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לדמי שימוש ראויים מהנתבעים, החל מיום 1.11.2021 ועד לפינוי הנכס. לנתבעים ניתנה ארכה עד ליום 9.10.2023 לפנות את הבית, כאשר התובעת קיבלה את התמורה ששולמה על ידי הנתבעים, בניכוי דמי השימוש המתאימים. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪.